המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה(בבקשה להתיר הגשת חוות דעת ולדחיית השלמת הסיכומים בע"פ)

החלטה

(בבקשה להתיר הגשת חוות דעת ולדחיית השלמת הסיכומים בע"פ)

ביום 22.3.11 הגישה המבקשת (היא הנתבעת בתובענה הנדונה) בקשה להגיש חוות דעת שיערוך המהנדס גדי וייסמן "ביחס להתכנות גרסתו המאוחרת של מר מכלוף"(עד התביעה. א' ד'), וזאת על מנת "לסייע למגדל להפריך / להזים את טענותיו של מר מכלוף ... ויש בה כדי להביא לחקר האמת... ולהצגת התמונה במלואה הפני בית המשפט הנכבד".

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות, ואלו טעמיי:

א.הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים, ובישיבת יום 4.1.11 נחקרו העדים. בסיום החקירות הכריזו הצדדים: "אלו עדיי".

המשיבה והמבקשת הגישו סיכומיהם בכתב בשלהי דצמבר 2010 וביום 16.1.11 בהתאמה, והתיק נקבע למחר להשלמת טיעונים בע"פ. הבקשה הוגשה ערב הדיון וללא כל בדל הסבר- מדוע הוגשה באיחור כה רב וערב השלמת הסיכומים ומתן פסק הדין.

ב.לא נטען בבקשה, כי חוות הדעת לא הייתה ברשות המבקשת זה מכבר, או כי נבצר היה ממנה להגישה במהלך שמיעת הראיות, ולמצער- עובר להגשת הסיכומים בכתב.

ג.חרף הנטען בבקשה, המבקשת לא טרחה להגיש בקשה להביא ראיות מפריכות – בכלל ומייד לאחר חקירתו של מר מכלוף – בפרט.

ד.הגשת חוות הדעת בשלב זה תפגע קשות בתובעת, ותביא לכך שיהיה צורך לשמוע את כל הראיות מחדש.

זאת ועוד. חוות הדעת המבוקשת, כפי שעולה מהבקשה, אינה באה להוסיף עובדה או מסמך חדש, שלא היו ידועים לצדדים או לבית המשפט, אלא לנסות ולהוכיח כי גרסת העד מכלוף אינה מתיישבת עם ההיגיון, וכזאת ניסתה לעשות (או למזער- הייתה צריכה לעשות) המשיבה בעת חקירתו הנגדית של העד.

ה.בעניין רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (לא פורסם, 30.7.02) נקבע כך:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות... בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (665 ,661 (1). ומן הכלל - לענייננו: בית המשפט המחוזי סבר כי חוות הדעת המתוקנת אינה עניין "טכני" פשוט, אלא תדרוש מהצדדים ומבית המשפט להידרש פעם נוספת לסוגיה שכבר לובנה. בית המשפט מצא שניתן היה ללבן את הטעון ברור לגבי חוות הדעת של המומחים בעוד מועד וכי ההליך בבית המשפט קמא נמצא לקראת סיומו, וזאת לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם..."

ודומה מאד הנדון לראיה !

גם בענין רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום (לא פורסם, 10.6.09) חזר בית המשפט העליון על הדברים וציין, בין היתר, כי:

"אף לגוף הדברים, נראה כי אין יסוד לטענות המבקשת. משהכריזה המבקשת כי "אלו עדיי", נסתיימה פרשת התביעה, והבאת ראיות לאחר מועד זה כפופה לשיקול דעתו של הערכאה הדיונית. כל הראיות שהמבקשת מעונינת להביאן עתה, היו ידועות למבקשת והיא היתה יכולה לפעול להבאתן כחלק מפרשת התביעה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ואין כאן כל נימוק ראוי אשר יצדיק את הבאתן המאוחרת ..."

ו.לסיכום, במקרה דנן הראייה אותה מבקשת הנתבעת לצרף אינה טכנית או פשוטה. מדובר בחוות דעת מומחה, כאשר הסוגיה הנדונה עמדה בבסיס טעונותיהם של הצדדים והנתבעת ידעה על קיומה, לכל הפחות, כפי שהיא טוענת, לאחר חקירתו של מכלוף, ביום 18.11.10.

הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין לעניין הבאת הראיות ב"חבילה אחת" (תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984), וככל שתתאפשר הגשת חוות הדעת מושא הבקשה, יביא הדבר להתחלה מחודשת של פרק הבאת הראיות.

הגשת ראיות אלו בשלב מאוחר זה, לאחר שהוגשו סיכומים בכתב וערב השלמת הטיעונים בעל פה, תגרום אפוא עוול לצד השני, ואין לתקנה אך בתשלום הוצאות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.